#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 1 כמה יש להרחיק את נברכת הכובסים מכותלו של חברו?	מן המחמצן (מקום שריית הבגדים) - ג' טפחים, מן הנדיין (מקום שפשופם) - ד' אמות (שהמים מתיזים לרחוק ומזיקים הכותל).	בבא בתרא יט.		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 2 כשאמרו במשנה גבי בור וכד' וגפת וכד' לסוד בסיד האם זה או להרחיק או לסוד, או שחוץ מהרחקה יש גם לסוד?	"במציעתא גבי גפת וכד' - ודאי שזה או סד בסיד ודי באחד מהם (לרש&quot;י דגרסינן במשנה 'או סד' ולתוס' גרסינן 'וסד' אבל מסברא פשיטא שמועיל סיד לחוד).<p dir=""rtl"">ברישא גבי בור וכד' - בעי בגמרא אי בעינן תרוויהו או חד מהם ולא נפשט (על כן פסק הרא&quot;ש שמספק א&quot;א לחייבו לסוד, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל שבעינן גם לסוד וע' בהגר&quot;א).</p>"	בבא בתרא יט.		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט. 3 מדוע גבי שבת במה אין טומנים בדבר המוסיף הבל תני חול ולא תני סלעים ואילו גבי הרחקה מהכותל תני סלעים ולא תני חול (3)?<p dir=""rtl"">ומדוע רבי אושעיא כן תני חול?</p>"	"רב יוסף אמר דלא תני גבי הטמנה סלעים שאין דרכם של בנ&quot;א להטמין בסלעים.<p dir=""rtl"">אביי הקשה שהרי תני גיזי צמר ולשונות של ארגמן אף שאין דרך בנ&quot;א להטמין בהם, לכן אמר יגיד עליו רעו ותני גבי הטמנה מה דלא תני גבי הרחקה ולהיפך.</p><p dir=""rtl"">הקשה רבא אם כן שיכתוב במקום אחד את כולם ואלו במקום השני רק אחד, על כן ביאר דלא תני סלעים גבי הטמנה שמקלקלים את הקדררה, והכי לא תני חול שחול אינו מחמם מעצמו אלא אם יש בו דבר חם הוא מוסיף חום ואם דבר קר מוסיף קור.</p><p dir=""rtl"">לפי' רבא י&quot;ל הא דתני רבי אושעיא חול, תני במתונא (בחול לח), ותנא דידן לא תני חול במתונתא שכבר תני אמת המים {ואינו דומה לנברכת הכובסים דתני - דהתם צריכי, דאמת המים קביע, ולאידך, נברכת הכובסים קוו וקיימי}.</p>"	בבא בתרא יט.		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 4 'מרחיקים את הזרעים ואת המחרשה' מדוע נצרכו שניהם (הרי כשיש זרעים הוא חורש ואם חורש ודאי שיש זרעים) ובמה מזיקים את כותלו של חברו?	"זרעים במפולת יד שאינו חורש, ומחרשה בחורש לאילנות דליכא זרעים.<p dir=""rtl"">הכי בא&quot;י שנאמר בו למטר השמים תשתה מים, אבל במקומות שצריכים השקאה לא נצרך לאמר זרעים שכבר נאסר משום ההשקיה.</p><p dir=""rtl"">אין הבעיה בזרעים שהשורשים נכנסים תחת הכותל ששורשי הזרעים יורדים ישר ולא לצדדים, אלא שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח.</p>"	בבא בתרא יט.		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 1 כמה יש להרחיק כשמשתין מכתלו של חברו (בכותל לבנים, אבנים וצונמא)?	"שנינו בברייתא בכותל לבנים ג' טפחים, באבנים טפח ובשל צונמא מותר אפי' סמוך.<p dir=""rtl"">מכאן תיובתא על רבה בר בר חנה שהתיר להשתין סמוך לכל כותל [ומה שאמרה המשנה להרחיק מי רגלים היינו בשופכין] שנאמר &quot;משתין בקיר&quot; [אחר שנדחה, פי' &quot;משתין בקיר&quot; כלב שדרכו להשתין בקיר].</p>"	בבא בתרא יט:		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: מה הכלל אלו דברים ממעטים בחלון (שלא יהיה לו שיעור טפח להעביר הטומאה)?	שמואל חידש שדבר שאינו מתבטל לכותל אינו ממעט ולכן רקיק וכל שכן עבה אינו ממעט. אבל דבר שאין הדרך ליטלו מבואר בבריתות שה&quot;נ ממעט בחלון וה&quot;מ שאינו מקבל טומאה שכל דבר שמקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה.	בבא בתרא יט:		ב'
